Alto El Fuego Parrilla

הביקורת הראשונה בסדרת ביקורות מהטיול בארגנטינה וצ'ילה.
התחלתי בברילוצ'ה מאחר ופה ובואנוס איירס אכלתי במסעדות הבשר המוצלחות ביותר, אם כי בכל מקום שאכלתי בשר בארגנטינה, איכות הבשר הייתה טובה כמעט מכל המקומות בארץ ובעולם. כשאוכלים סטייק כמעט כל יום לארוחת ערב, קשה לבחור מסעדה אחת (התלבטתי לגבי מסעדת דון אלברטו ומסעדת טוני, שתי מסעדות מוצלחות מאוד בברילוצ'ה). לבסוף בחרתי את Alto El Fuego Parrilla, מאחר וחזרתי אליה פעם נוספת לנסות מנות נוספות (ולהיפגש עם חברים שפגשתי בטיול), אף בפעם השנייה הרמה נשארה עדיין גבוהה. כתובת המסעדה de Febrero 451, Bariloche.
תחילה, הקדמה לגבי הבשר בארגנטינה, סוגי הנתחים עולים אותו דבר ברוב המקומות, פילה בקר עם מחיר זהה לסינטה. לעיתים הפילה מגיע כנתח קטן יותר, אולם בארגנטינה המשקל הסטנדרטי שראיתי כמעט בכל מקום היה ארבע מאות גרם לנתח (היו כמה מקומות שלפילה בקר זה היה שלוש מאות גרם אבל לא הרבה כאלה). ומחיר לנתח כזה סבב במסעדות הטובות כארבעים שקלים.
יש מונחים שונים לנתחי הבשר בארגנטינה. סינטה הוא Bife de Chorizo, פילה בקר הוא Lomo, אנטרקוט הוא Ojo de Bife, סקירט הוא Entraña וראמפ הוא Cuadril, אף שכמעט לא נתקלתי בו. לאחר כמה ביקורים במסעדות, כבר התרגלתי למונחים, דבר חשוב מאחר וכמעט באף מסעדה לא היה תפריט באנגלית.
בנוסף, לא רק שהבירה זולה (חמישה עשר שקלים לחצי ליטר), ברוב המסעדות קיבלתי את הבקבוק בדלי עם קרח  ששמר עליה קרה לאורך הארוחה. לרוב ראיתי בירת quilmes, קלילה ונחמדה ולעתים גם בירת patagonia מעט חזקה יותר, וכן לא מעט בירות מסוג IPA.
גם מסעדת Alto El Fuego Parrilla כמו רוב המסעדות שהייתי בהן בברילוצ'ה הייתה מעט עמוסה בערב, אך נראה לי שמאחר והגעתי באוקטובר שלא בעונה, הצלחתי להשיג מקום לשבת. זה עזר שהגעתי קרוב לשעת הפתיחה של המסעדה בשמונה בערב, שמתי לב שבארגנטינה שעת ארוחת הערב הרבה יותר מאוחרת ויותר קרובה לעשר.

Empenadas
למנה ראשונה, גם כאן כמו ברוב המסעדות לקחתי אמפנדה. שמתי לב שאף מנה פשוטה כמו זו משתנה בין המסעדות בפריכות הבצק והמילוי. כאן רמת הפריכות הייתה מצויינת, לא יבש ולא רך מדי. המילוי כלל שלל ירקות מלבד הבקר שיצרו ביס מושלם. נתקלתי במקומות עם אמפנדה מטוגנת אבל זה סיפור אחר שעליו אדבר בביקורת אחרת.

Entraña
כל פעם שהגעתי לבחירת סטייק, הבחירה הייתה קשה, רציתי לנסות הכל אבל יש גבול, גם לרמת התיאבון שלי.  בחרתי לקחת נתח שכמעט לא נמצא בארץ (יש אותו ב M25 לדוגמא), סקירט סטייק, המורכב מסרעפת ושריר מעטפת הלב. שם נוסף לו בארץ – נתח קצבים דק. הוא ללא שומן וקשה יחסית לנתחים אחרים, כך שצריך ללעוס אותו לא מעט. חשוב לא להכין אותו עם מידת עשייה גבוהה. לאחר שקבלתי אותו והתחלתי לאכול, ידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה. הוא היה מצויין, הזכיר נתחים שאכלתי מהסוג הזה במקומות אחרים אבל עסיסי יותר ובכמות שאני לא רגיל אליה לנתח כזה.

Pure de papas
לתוספת, לקחתי את הסוג המתבקש לסטייק לטעמי – פירה, במקרה שלהם כמו רוב מסעדות הבשר בארגנטינה, הוא היה טעים עם הרבה חמאה וחלב, שילוב מוצלח למנת הבשר.

לאחר שניסיתי קינוחים רבים בשלל מסעדות כמו הפלאן וגלידות למיניהן, הגעתי למסקנה שזה דבר שהן לא מצטיינות בו, אבל גם ככה לא מגיעים למסעדה כזו בשביל קינוח. כשאתם בברילוצ'ה ומתלבטים על מסעדת בשר, אל תשכחו להגיע גם לכאן.

 ציון – 9.5

תאריך הביקורת 01/10/2019

סה"כ עלה 1130 פסו לסועד אחת (67 ש"ח)

Empenadas 80₱
Entraña 700₱
Pure de papas 130₱
– Cerveza 500 220₱

אתר המסעדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s